עו"ד נועם קוריס

יום חמישי, 18 בנובמבר 2021

ביקש לשתול תולעת במחשבו של בני גנץ- כתב אישום Black Shadow

  פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז, כתב אישום נגד עומרי גורן גורוכובסקי (37) מלוד, בגין עבירת ריגול. בכתב האישום נטען שהנאשם, שעבד במשק בית בביתו של שר הביטחון, בני גנץ, הציע לנציג קבוצת הפצחנים Black Shadow, המזוהה עם איראן, לשתול "תולעת" במחשבו של השר.

על פי כתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד מיקי סטופ, במשך מספר שנים עבדו גורן ובת זוגו בעבודות משק בית וניקיון בביתו של גנץ, המשמש מחודש יוני 2021 כשר הביטחון וסגן ראש ממשלת ישראל. בחודש שעבר התפרסמו בכלי תקשורת בישראל כתבות אודות מתקפות סייבר נגד מטרות ישראליות, שביצעה קבוצת פצחנים ("האקרים") המכונה Black Shadow, המזוהה עם איראן. בעקבות הפרסומים החליט גורן לפנות לקבוצה, ולהציע להעביר לה מידע מבית שר הביטחון.

ועוד כמה מאמרים:

גורן איתר, באמצעות תוכנת הטלגרם, כתובת של נציג קבוצת Black Shadow, פנה אליו בזהות בדויה והציג עצמו כמי שעובד אצל שר הביטחון הישראלי, וציין כי ביכולתו לסייע לקבוצה בדרכים שונות. עוד הוסיף, כי תמורת סכום כספי הוא יוכל להעביר מידע מהבית ואף הציע כי תועבר לו "תולעת מחשב", אותה ישתול במחשבו של השר. 

על מנת להוכיח את יכולותיו, במהלך החודש צילם גורן מספר פריטים בביתו של השר ושלח לנציג הקבוצה בטלגרם. בין הפריטים שצולמו: שולחן עבודה, מחשבים, טלפון, טאבלט, קופסה ועליה תווית ובה פרטי שיוך צה"ליים ומספרים סידוריים, מארז ועליו מדבקה ובה כתובת IP, כספת סגורה ומכונת גריסה, מזכרות צבאיות שניתנו לשר בתפקידו הקודם כרמטכ"ל, תמונות ממוסגרות של השר ובני משפחתו, חשבון תשלום ארנונה של השר ועוד.

לאחר מכן, מחק גורן את כלל ההתכתבויות מהטלגרם, וכן את התמונות ממכשיר הטלפון שלו.

התיק נחקר על ידי שירות הביטחון הכללי ויאחב"ל בלה״ב 433 של משטרת ישראל ובליווי פרקליטות מחוז מרכז (פלילי).




יום חמישי, 17 בדצמבר 2020

נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

בית המשפט העליון הותיר על כנו עונש של השעייה בפועל מלשמש כעורך דין למשך 18 חודשים נגד עו"ד שהתחצף לשופטים והתבטא בצורה לא הולמת נגד חבריו

נועם קוריס סיקור פיגוע טרור

חיסול סולימאני ואיומי אירן על נקמה אכזרית, או סיקור של פיגוע רב נפגעים במרכז העיר המרכזית, במזרח התיכון, בארה"ב או באירופה, ארגון טרור רצחני, קיצוני יותר מקודמיו, אמירות חריפות של ראשי המדינה, התייחסות וסיקור בינלאומיים

הגנת 'תום לב' בתביעת 'לשון הרע'

שאלה: האם ניתן להגיש תביעת הוצאת דיבה ולשון הרע בגין חקירת משטרה או תלונה שמישהו הגיש נגדי במשטרה ? תשובה: סעיף 15 (8) לחוק איסור לשון הרע קובע, כי קיימת הגנה למי שפעל בתום לב

אישום: שבר לו את האף וארובת העין

לפי כתב האישום, כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למנוח חבלות חמורות בדמות שברים בעצם האף ומחיצת האף, שברים בדופן הפנימית של ארובת העין הימנית ובדפנות החיצוניות של הארובה השמאלית, שברים ברצפת הארובות משני הצדדים, שברים

רדף אחריו וירה בו ממרחק זעום

הנאשמים חסמו את רכבו של המנוח,  ירדו מהרכב  כשהם מחזיקים בידיהם נשקים. המנוח שהבחין בנאשמים והחל להימלט מהמקום בריצה. אחד הנאשמים – מוחמד החל לרוץ אחרי המנוח  ושניים מהם  נשארו ליד הרכב כשהם  מאיימים  באמצעות

שימוע לעושקי האשראי בטלפון

בהתאם לתכנית המרמה, הוצג בפני הקורבנות כאילו הינם חברים במועדון של אחת מחברות המרמה ועל סמך מצג מטעה זה נדרשו הקורבנות בעילות שונות לשלם סך של אלפי שקלים

כתב אישום: הניחו מטעני חבלה

לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שלי קוטין מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), בתאריך 6.3.19 הוגש כתב אישום נגד אחמד עדס מיפו בגין רצח אשרף אבו קאעוד ז"ל ונגד ג'מיל עדס ועודי עדס בגין

הוא לא עורך דין – אבל 'מייצג' בבית משפט

שאלה: על פי חוק סדר הדין האזרחי ניתן לשלוח מייצג לדיון בבית המשפט. האם רק בתביעות קטנות, או שמא אף בתיק אזרחי? האם צריך ייפוי כח מיוחד, או מספיק חתימת המייפה? צילום ת.ז. שלו? תשובה:

יום שני, 18 במאי 2020

עו"ד נועם קוריס- קיבלנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס- קיבלנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס הנו בעל תואר מאסטר במשפט מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

לא מעט חברות ואנשים מגיעים אל משרדי בשנים האחרונות, לאחר שהוגשו נגדם תביעות ייצוגיות במיליוני שקלים לפי תיקון 40 לחוק התקשורת, הידוע כחוק הספאם או חוק דואר הזבל, לעיתים מוצאים עצמם אנשים או חברות מתמודדים עם תביעות של מיליונים, רק בגלל משלוח סמס או מייל שנשלחו לא בהתאם לחוק (או אפילו כן בהתאם לחוק) ובכל מקרה ללא כוונה רעה.

זה מאוד לא נעים לקבל בדואר או עם שליח מעטפה עם תביעה במיליונים, שבכלל לא דמיינו שתגיע אבל הניסיון מלמד שברוב המקרים אפשר להגן היטב מפני תביעות מהסוג הזה, ואפילו לקבל מהתובע את הוצאות המשפט, בגין תביעות שלא הוגשו כראוי.

מנגנוני החקיקה בעולם בנושא הודעות מייל פרסומיות (ספאם) התחלקו לשתי שיטות, שיטת ה- OPT OUT בארה"ב המאפשרת למפרסם לשלוח הודעות פרסומיות מיוזמתו לכל כתובת כל עוד לא ביקשוו שיחדל, לבין שיטת ה- OPT IN האירופאית המחייבת את בקשת הנמען מראש, לקבל הודעות פרסומיות.

בישראל נחקק בין כלאיים המאמץ לעיתים את שיטת ה- OPT OUT האמריקאית ולעיתים את שיטת ה OPT IN האירופאית.

ברוב המקרים, בחר המחוקק הישראלי לחייב את המפרסמים לקבל אישור אקטיבי מנמעני רשימותיהם ובאחרים קבע המחוקק ברוח ה- OPT OUT, שהמפרסמים יהיו רשאים לשלוח פרסומות לנמענים אף אם לא ביקשו זאת, ובלבד שתהא לנמענים אפשרות להודיע על רצונם להיות מוסרים מרשימת התפוצה.

אף בהצעות החוק השונות הוגדרו מטרות החוק כמניעת משלוח הודעות המוניות בלתי מוזמנות או בלתי רצויות, ולא למניעת כאלו שהוזמנו מראש על ידי הנמענים.

מצ"ב מאמרו של הח"מ, (פורסם ב themarker) ביום 14.12.2010

נועם קוריס עורכי דין
עו"ד נועם קוריס


אכן, בהצעת החוק הסופית (פורסם ברשומות 20.06.2005 בע"מ 886), נותר הפתיח של דברי ההסבר דומה למקורותיו ונצמד לרצון המחוקק האמיתי, הנוקט במילים: "תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות..."

לציין, שגם בהחלטה בת.צ 10-09-33648  אנטולי מוחיילוב נגד פרטנרצוטטה כבוד השופטת מיכל אגמון מבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין דומה, הנוגע לתובע שכה 'מיהר' לבית המשפט, עד שלא פנה ולו פעם אחת קודם לכן אל הנתבעת:

"קשה לקבל את טענתו כי לא ידע כיצד לבטל את התוכנית. טענותיו של התובע הן טענות סרק במובן שלא טרח להתקשר ולו בשיחת חינם ...".

נזכיר לעניין המכשיר הייצוגי, שתפקידו העיקרי של ההליך השיפוטי- של כל הליך שיפוטי- הוא להגשים את הזכויות המהותיות של המעורבים בסכסוך שההליך המשפטי נועד להסדיר (ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561,575 וראה גם-  17Isr. L. Rev. 467. 471 S. Godstein,”Infiuences of Constitional Principles on Civil Procedure in Israel

עניין זה הוא מן ההכרח, שכן כביטויו הקולע של פרופ' דבורקין אנו 'לוקחים זכויות אלו ברצינות'
R. Dworkin. Taking Rights Seriously (Harvard University Press.)(1877)

לכן, יש על כך הסכמה כללית, גם לפי הגישות המסורתיות, וגם לפי הגישות מהעת הזו (ראו: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (ירושלים, תשנ"ט) 55 ואילך (לגישות המסורתיות), ו- 68-699 (לגישות החדשות), כן ראו: א. ברק: שופט בחברה דמוקרטית (אונ' חיפה, 2004), 407.

דיני התובענות הייצוגיות אינם מבקשים לשנות מעקרון זה, הם אינם מבקשים- למשל – ליתן פיצוי למי שלא זכאי לו. כדברי בית המשפט בבש"א (מחוזי, ת"א) 26685/06 כהן נ' רדיוס שידורים בע"מ, תק- מח 2009(2) 6020, או להתערב במקום בו לא נוצר בהעדר הפעלת כלי התובענה ייצוגית "כשל שוק":

Mace V. Van RU Crredit Corp 109 F.3d 338, 344 (7th Cir. 1997):

“The policy at the very core of the class action mechanism is to overcome the problem that small recoveries do not provide the incentive for any individual to bring a solo action prosecuting his or her rights.”

אם נתמקד מעט יותר בדינים הספציפיים המושלים במאטריה, נכון יהיה להתחיל בתזכורת, כי בבואו לבחון בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי להכרעה לטובת התובעים" (ע"אא 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן, פ"ד נג(1) 115, 118. צוטט בהסכמה: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, פ"ד נט(5) 701, 710).

החוק והפסיקה מונים שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לאישור תובענה כייצוגית, ובהם:

א.      קיומה של עילת תביעה אישית. (ס' 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

ב.      כי התובע מייצג בדרך הולמת את חברי הקבוצה כולה. (ס' 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות).

ג.       כי ישנן שאלות משותפות מהותיות לקבוצה גדולה, וכי יש אפשרות סבירה ששאלות משותפות אלה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

ועוד תנאים מתנאים שונים (נעמוד על הדברים בפירוט בהמשך), כאשר נטל הראיה להוכחות התקיימות התנאים הדרושים לשם אישור תובענה כייצוגית- מוטל על המבקש להיות תובע ייצוגי (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 329. ונטל זה אינו קל ערך:

-          נאמר, כי בפני מבקש האישור ניצב "רף גבוה", והוא "להראות כי טובים סיכוייה של התביעה להצליח" (כבוד השופטת חיות בת"א (מחוזי, ת"א) 21699/00 שוטוגיאן נ' עיריית ת"א, תק – מח 2003(1) 309.)

-          הודגש, שעל המבקש להראות- "כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי, שעילתו טובה" (רע"א 8268 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 292).

-          והוטעם, כי "על המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית הנטל להוכיח כי יש לו לכאורה סיכוי סביר להצליח בתובענה... נטל זה המוטל עליו הינו נטל הוכחה מחמיר יותר מהרגיל" (בש"א (מחוזי, חיפה) 15033/04 בריותי נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, תק- מח 2005(2) 6162)

ראו גם: Miles v. Merrill Lynch & Co., 471 F.3d 23(2nd Cir., 2006ׁׁׁ

הלכות אלו המקובלות כאמור בעולם, אשר מקורן בארה"ב ואשר הדינים בהן שימשו השראה למחוקק הישראלי (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הצ"ח 234, תשס"ו, 256) מלמדות על הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנקוט, טרם יעביר דרך הפרוזדור תביעות סרק ייצוגיות, שלא ראויות לעבור בסינון הדק שנקבע בדין, לכלי רב עוצמה זה.

למשל, היה זה השופט פוזנר (Posner), שקבע ב- Culver v. City of Milwaukee, 277 (F.3d 908 7th Cir., 2002), כי:

“The class action is an awkward device, requiring careful judicial supervision

ודברים דומים נאמרו גם בהלכת Smilow v. Southwestern Bell mobile Systems, 323 F.3d 32 (1st Cir. 2003)

“A district court must conduct a rigorous analysis of the prerequisites established by Ruke 23 before certifying a class”

לא רק ברמה הפדרלית הלכה זו השתרשה כהלכה המחייבת, גם ברמה המדינתית בארה"ב השתרשה הלכה זהה, למשל בית המשפט העליון של טקסס קיבל ערעור על בית המשפט לערעורים של טקסס וביטל אישור שניתן להכרה בתובענה כייצוגית, משום הנימוק-

“We hold that the trail court failed to perform the rigorous analysis that class certification requires and abused its discretion in certifying the class” (State Farm v. Lopez, 156 SW 3d 550(2004)

ובית המשפט שם הוסיף והדגיש, כי:

“The order refiects the ‘certify now and worry later’ approach that we firmly rejected in Bernal and ignores the ‘cautious approach to class certification’ that we have deemed ‘essential’ ”.

טעמה של הלכה משולשלת זו, המצווה לצלול אל עומק המקרה, לעשות זאת בזהירות יתרה, ותוך הטלת נטל מוגבר על המבקש- הוא גלוי וידוע.

המכשיר המכונה "תובענה ייצוגית" כולל בחובו, לצד יתרונותיו, גם סכנות לא מעטות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 784, ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 322-324.

התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחברי הקבוצה המיוצגים 'בעל כורחם', עמדתם לא נשמעת, שיקול דעתם אינו בא לידי ביטוי, ואף על פי כן- תוצאות ההליך תהווה מעשה בית דין נגדם. בכך יש לא רק פגיעה בזכות הטיעון של קבוצה גדולה של אנשים, אלא גם בקנינם. אך אנו יודעים, כי : "זכין אדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" (כתובות, יא, א).

מכשיר התובענה הייצוגית עלול להיות מנוצל לרעה על ידי תובעים המבקשים להגישה, בלא שיש טעם ממשי בבקשתם (מבחינתם). כפועל יוצא, במקום השגת התכלית של יעול ההליך המשפטי, התובענה הייצוגית הופכת את ההליך למסורבל ללא תכלית. במקרה הגרוע עוד יותר- המדובר במכשיר ליצירת לחץ לא לגיטימי על הנתבע, לשם עשיית רווחים ' אישיים' (להבדיל מרווחים לקבוצה).

 מכשיר התובענה הייצוגית, גם כאשר הוא מופעל בתום לב, ועל אחת כמה כאשר הוא מופעל בחוסר תום לב, עשוי לכלול בחובו פגיעה לא מוצדקת בנתבע, הנאלץ להתגונן כלפי תביעה שלא תמיד הוא יודע את היקפה, ובלא שיש מחויבות מצד התובעים 'המיוצגים' לשלם את הוצאותיו.

ועוד הדגש, כי "תביעות סרק ייצוגיות עלולות גם לפגוע במשק בכללותו על ידי השקעה מיותרת של משאבים גדולים ובזבוז, וכן בהגדלת פרמיות ביטוח המגולגלות על הציבור בכללותו לצורך התגוננות מפני סיכונים כאלו" (כבוד השופטת פרוקצ'ה בהמ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום רביעי, 11 במרץ 2020

מיהו התורם הסודי של התנועה לאיכות השלטון ?

דווקא בתור תורם לשעבר, ומי שיכול להזדהות עם העקרונות הרשמיים של התנועה, הייתי מצפה מהתנועה לאיכות השלטון להרים את הכפפה ולחשוף בשקיפות את שמות התורמים לה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום

אני זוכר שנכחתי בשנת 2011 בטקס בו זכה משה כחלון בתואר אביר התנועה לאיכות השלטון, תנועה שחרטה על דגלה ערכים שהיה קל להתחבר אליהם, אתר התנועה לאיכות השלטון מפרסם בין המטרות והיעדים של התנועה למשל, את היעדים הבאים:

לעצב תנועה בעלת תרבות ארגונית המושתתת על הערכים ועל נורמות ההתנהגות שהתנועה דוגלת בהם.
לקבוע אמות מידה להתנהגות ראויה, אשר תחייב הן את חברי התנועה, הן את צוות עובדי התנועה ומתנדביה והן את חברי מוסדות התנועה.
להיות ארגון בעל קוד התנהגות המהווה מודל לחיקוי לארגונים אחרים, לרבות לרשויות הממשל הארציות והמוניציפאליות.

באתר התנועה לאיכות השלטון, נקבע כי מקורות ההשראה לפעילות התנועה, יבואו מאלו:

מסורת מדינת ישראל על עקרונותיה הדמוקרטיים ועל ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות, בחוקיה של המדינה ובמוסדותיה.
עקרונות המוסר האוניברסלי וכללי הצדק הטבעי.
המוסר היהודי ומסורת העם היהודי לדורותיו.
תרבות השלטון במדינות דמוקרטיות מתוקנות.
נורמות התנהגות וערכי מנהיגות שהתגבשו בצה"ל: דוגמה אישית, עזרה הדדית, אחווה, אחריות המפקד ודבקות במשימה.

אופי הפעילות של התנועה לאיכות השלטון, נקבע באתר התנועה כך:

התנועה תבקר נורמות פסולות ותרתיע את האחראים להן. היא תביא לחשיפת מחדלים ותפעל בכל דרך, במסגרת החוק, להפצת נורמות התנהגות ראויות.
התנועה תפעל על מנת לעודד, לציין לשבח את פעולותיהם של אנשי ציבור וגופים הראויים לכך.
התנועה תפעל לחנך ולנטוע את מטרותיה ואת ערכיה במסגרות חינוך שונות, פורמליות ולא פורמליות, בקרב יהודים, ערבים, בני מיעוטים, חילוניים ודתיים. מרחב הפעילות מרחב פעילותה של התנועה יהיה ביקורת לגבי כל רשות או זרוע שלטונית, בין מרכזית ובין מקומית, וכן לגבי כל גוף ציבורי, לרבות צה"ל ומשטרת ישראל. ערכי יסוד ערכי היסוד אותם דורשת התנועה מעצמה ומחבריה הם יושר, הגינות וניקיון כפיים, אחריות, אמינות, דוגמה אישית, מקצועיות, דיסקרטיות ונאמנות.

נורמות התנהגות אותן מצהירה התנועה שבכוונתה לקדם הנן אלו:

חברי התנועה נדרשים לבטא בכל פעילויותיהם, ובפרט בפעולותיהם במסגרת התנועה, הגינות מקצועית ויושר אישי, וכן כל נורמת התנהגות הנגזרת מערכי היסוד של התנועה. חברי התנועה, ובעיקר חברי הנהלת התנועה, ישמרו בפעולותיהם על דמות התנועה ועל אמינותה בעיני הציבור.
התנועה וחבריה יקפידו על טוהר האמצעים הביקורתיים. התנועה תפעל מתוך שיקול דעת ובתום לב על מנת שלא לגרום נזק ישיר או עקיף שלא לצורך תוך כדי פעולות הביקורת. בשום מקרה לא תפעל התנועה בדרכים בלתי חוקיות.
התנועה וחבריה יהיו זהירים בכבודם של האנשים ושל הגופים המבוקרים על ידם.
התנועה וחבריה יקפידו להגן ולשמור על חיסיון מקורותיהם, בכפוף לחוק.
התנועה וחבריה יקפידו על תרבות דיבור הולמת ויימנעו מכל אלימות מילולית.
חברי הנהלת התנועה וחברי התנועה לא יבטאו בפומבי את דעותיהם הפוליטיות ולא ינהגו בשום פנייה פוליטית במסגרת פעילותם בתנועה. בעלי תפקידים בוועד המנהל, בהנהלה ובצוות התנועה לא יהיו פעילים במפלגה פוליטית.
חברי התנועה יקפידו שהאינטרס הפרטי שלהם או של בני ביתם לא יעמוד בסתירה לפעילותם בתנועה.
חבר תנועה שתיק בעניינו נמצא בטיפול מחלקת פניות הציבור, לא ימונה למוסדות התנועה כל עוד לא הסתיים הטיפול בעניינו.
החובה להקפיד על טוהר המידות, ללא משוא פנים, היא לבה של פעילות התנועה ומטרותיה, ולאורה יוכרעו קונפליקטים אפשריים בין הערכים והנורמות השונים המתווים את דרכה ואת פעילותה של התנועה.

בהתייחס גיוס כספים בתנועה לאיכות השלטון, נקבע כך:

לא יתקבל כסף מגוף מפלגתי או מגוף המזוהה כפוליטי, לא במישרין ולא בעקיפין.
לא יתקבל כסף, לא במישרין ולא בעקיפין, מאדם או מגוף המבקשים לכבול את שיקול דעתה של התנועה.
לא יתקבל כסף שקבלתו הותנתה בתנאים אשר אינם הולמים את מטרות התנועה או קביעותיה האתיות, ובפרט לא תקבל כסף לשם פעילות שיש בה משום משוא פנים
נאה דורש נאה מקיים היא אמרת חז"ל  הדנה בהתאמה בין הצהרותיו של אדם, לבין מעשיו, ומובנה הפשוט הוא "לא רק שהוא דורש (מלשון דרשה) יפה/כראוי "נאה דורש" אלא הוא גם מקיים את אותם רעיונות יפים/ראויים שהוא דורש "נאה מקיים"
די הפתיע אותי שהתנועה לאיכות השלטון לא מקפידה על שקיפות לפי תחקיר של אלי ציפורי, לאחר שבתחקיר עצמאי של ציפורי שפורסם ב 5.3.20 נקבע שההון הגדול שעומד מאחורי אליעד שרגא והתנועה לאיכות השלטון שפועלת לסילוק נתניהו מהשלטון כולל:  תומך "אלמוני" שתורם לתנועה 2 מיליון שקל מדי שנה בשלוש השנים האחרונות – יותר משליש מהיקף הפעילות של התנועה; אליעד שרגא והתנועה מסרבים לחשוף את שמו
ניהול תהליכים משפטיים עולה ממון רב, במיוחד אם מדובר בעותרים סידרתיים כמו התנועה למען איכות השלטון. לכן, השאלה המתבקשת היא מי עומד מאחורי המימון של התנועה והאם מדובר בציבור תומך באמצעות דמי חבר בלבד, כפי שמצטייר מתדמיתה של התנועה לאיכות השלטון.
להלן חלק מממצאי התחקיר של ציפורי:
  • בין 2007 ל-2018 גייסה ה תנועה למען איכות השלטון סכום עתק בהיקף של כ-44.8 מיליון שקל שרק כ-15 מיליון שקל, כשליש מתוכם בלבד, היו מדמי חבר של הציבור. כל השאר מתרומות של "חברים" או "אוהדים" כפי שהם מוגדרים בדוחות הכספיים של העמותה.
  • בשלוש האחרונות (2016-2018) תמך בתנועה תורם אלמוני בהיקף של כ-6.5 מיליון שקל(!), ממוצע של יותר מ-2 מיליון שקל בשנה אך התנועה מסרבת לחשוף את שמו. ברור שמדובר בבעל הון ואמצעים אדירים ולאור פעילותה של התנועה נגד נתניהו מתבקש היה לחשוף אותו, ולו למען הנראות הציבורית, אך התנועה כאמור מסרבת לעשות כן.
  • עד שנת 2010 חשפה התנועה את שמות התורמים בדוחותיה ומהם עולה כי באותן שנים (2007-2010) העביר המיליארד מוריס קאהן סכום עתק של כ-4.3 מיליון שקל לעמותה באמצעות קרן קאהן ואילו קוקה-קולה ישראל, בשליטת משפחת ורטהיים (השותפה גם בקשת – ערוץ 12), העבירה למעלה מ-600 אלף שקל. כמו כן תרמו קרן מאירוף, קרן ברכה ועוד, קרנות של אנשים מאוד אמידים, כך שהדימוי העממי כביכול של התנועה רחוק מאוד מן המציאות.
אז קדימה, פרסמו שם בתנועה לאיכות השלטון את רשימת התורמים שלכם.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.