עו"ד נועם קוריס

יום שישי, 10 במאי 2019

עו"ד נועם קוריס – על משטרת ישראל, תקשיב לעו"ד וואלה תקשורת

עו"ד נועם קוריס –  על משטרת ישראל, תקשיב לעו"ד וואלה תקשורת

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.
אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:
 "השתתפות בעריכת הגרלות והימורים
227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו  מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."
אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1067681
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס


תגיות:

עו"ד נועם קוריס, וואלה, הימורים, משטרת ישראל, כמו כולם

יום שני, 15 באפריל 2019

כמה הייתם משלמים בשביל לפרוץ טלפון הגנוב ?

כמה הייתם משלמים בשביל לפרוץ טלפון הגנוב ?
קראתי בגלובס כתבה שמשבחת את הדס שטייף על כך שקיבלה לידיה ופרצה את הטלפון הגנוב של עו"ד אפי נוה. בכתבה בגלובס נעשה ניסיון לשכנע שזה בסדר לחטט לאנשים בטלפון, עם קצת עיוות עובדות משמעותיות כמו ההבדל בין "נמצא" ל"נגנב" ובין מידע מקדים על פעילות פלילית או של טרור בטלפון- לבין העדר מקדים כזה ובכלל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

מעניין האם הדס שטייף שילמה בשביל קבל לגביה את הטלפון הגנוב של עו"ד אפי נוה ומה המחירון לטלפונים גנובים של עורכי דין ועיתונאים – או של כל אחד אחר מאיתנו.


הנייד שנגנב מראש לשכת עורכי הדין לשעבר הנו אחד הפרטים הראשונים שפורסמו סביב מעצרו של עו"ד אפי נוה, פרט שהראה עד כמה הפגיעה בפרטיותו הייתה חריפה, ועד כמה אפילו החסינות הפלילית שניתנה לעיתונאית הדס שטייף שפרצה את הטלפון הנייד הגנוב לא יכולה להצדיק מניעת מיצוי הדין האזרחי בעניינה והחזרת הטלפון הנייד הגנוב לבעליו.

תחשבו לעצמכם שעיתונאי או כל אדם אחר, שם את ידו על הטלפון שנגנב ממכם ושנעלתם בסיסמא, ואחרי שהסיסמא והטלפון נפרצים, נלקחים פרטי מידע מהטלפון, ובמידע שנצבר על הטלפון גם נעשה עוד שימוש איטי ומידתי- המתפרסם אט-אט- לשיקולו של הפורץ ואולי לפי צווי איסור הפרסום המתחדשים של בתי המשפט.

עוד לפני הגשת התביעה בגין הפגיעה בפרטיות בסך של 7,000,000 ₪,  פנה עו"ד בועז בן-צור במכתב ההתראה לפני תביעה ששלח לגלי צה"ל, הבהיר בין היתר, כי:

"קיבלתם לידכם את הטלפון הנייד של מר נוה; פרצתם אותו; העתקתם את תכולתו; עניינתם בתכתובות האישיות של מר נוה; שידרתם עיקרים מעל גלי האתר; ומסרתם את התכתובות האמורות לידי המשטרה. התנהלות זו - לבד מכל שמדובר בהתנהלות שאינה חוקית (ובשל כך גם הוגשה תלונה למשטרה) - פגעה פגיעה חריפה ביותר במרשנו, כמו גם בצדדים שלישיים"

עוד במכתב הממוען לשטייף ולראש מחלקת החדשות בגלי צה"ל, אילאיל שחר; לרזי ברקאי, מגיש התוכנית "מה בוער"; ולעורכת התוכנית, נורית קנטי; כותב עו"ד בן-צור כי "דומה שקשה עד מאוד להיזכר בהתנהלות עיתונאית כה לקויה ופסולה כפי זו העומדת על הפרק"

לפי אותו מכתב גם "נוה לא נתן לאיש רשות לעשות כל שימוש במכשיר הטלפון הנייד שלו. מדובר במכשיר טלפון המוגן באמצעות סיסמה, הכולל תכתובת אישית ופרטית של מר נוה עם גורמים שונים ובכללם: עורכי דין, לקוחות שנים, חברי כנסת, גורמים מהמערכת השופטת, חברים, שרים, עיתונאים ועוד. ככל אדם, מר נוה מנהל שיחות אישיות בנושאים שונים, שאינן מיועדות לאוזניהם של אחרים. שיחות אלה הן שיחות פרטיות במובהק. נטילתן, בחינתן והפצתן כמותן, לכל דבר ועניין, כהאזנת סתר אסורה". כעת, התנהלות שקשה ליישבה עם אמת מידה חוקית או עיתונאית כלשהי".

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שישי, 1 במרץ 2019

שימוע לבנימין נתניהו, בג"צ את עתירת הליכוד בגלל שיהוי


שימוע לבנימין נתניהו, בג"צ את עתירת הליכוד בגלל שיהוי
מדוע דחה בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ את עתירת הליכוד לדחות את פרסום דבר השימוע בעניינו של בנימין נתניהו עד לאחר הבחירות ? עיון בהחלטת בית המשפט (כבוד השופט נועם סולברג) מלמד על נימוקי בג"צ בדחיית העתירות בעניין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

העותרת בבג"ץ 1416/19 (עמותת הרצליה למען תושביה) והעותר בבג"ץ 1498/19 (עו"ד יוסי פוקס) עתרו לבית משפט זה בעת האחרונה, נדחו, ושבו לעתור: שתי עתירות למתן צו על-תנאי, ובצדן בקשות למתן צו ביניים – מדוע לא ימנע היועץ המשפטי לממשלה מקבלת החלטה עקרונית ביחס לתיקי החקירה של ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, עד לאחר הבחירות העתידות להתקיים ביום 9.4.2019. מטעמי יעילות החלטתי, בסד הזמנים הדוחק, ליתן פסק דין אחד בשתי העתירות.


העותרת בבג"ץ 1416/19, עמותת הרצליה למען תושביה (להלן: העמותה), הגישה לאחרונה עתירה דומה במסגרת בג"ץ 355/19. ביום 15.1.2019 נדחתה העתירה על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים, ולנוכח ספקות באשר לזכות עמידתה. העותר בבג"ץ 1498/19, עו"ד יוסי פוקס, הגיש אף הוא עתירה דומה במסגרת בג"ץ 837/19. ביום 4.2.2019 נדחתה העתירה על הסף, מחמת העדר זכות עמידה.

בעתירתה הנוכחית טוענת העמותה, כי מיצתה הליכים כדבעי. אשר לזכות העמידה טענה, כי היא אינה אלא 'שופר' – עתירתה הולמת ומבטאת את עמדתו וטיעוניו של ראש הממשלה, כפי שהללו משתקפים בין היתר בפרסומים שונים, כמו גם את רחשי לבם של קהלים רבים בציבור הישראלי. עו"ד פוקס מצדו טען, כי בין עתירתו הקודמת לעתירתו הנוכחית חל שינוי מהותי. לשיטתו, "משעה שהוגשו רשימות מועמדי המפלגות לוועדת הבחירות המרכזית [ביום 21.2.2019 – נ' ס']כל מפלגה על בוחריה ונבחריה שנכללו ברשימות, התומכת בראש הממשלה וקוראת להמליץ עליו לנשיא לאחר הבחירות וליטול חלק בממשלה שתקום על מגוון תפקידיה, הנה נפגעת ישירה מההחלטה הצפויה של היועץ ובכלל זה העותר, כחבר מרכז מפלגת 'הבית היהודי', החבר בגוף שבחר את רשימת 'הבית היהודי' לכנסת ה-21" (סעיף 5.ב לעתירה; ההדגשות במקור). 

דין העתירות להידחות על הסף. דברים שנכתבו במסגרת דחיית עתירתו הקודמת של עו"ד פוקס על הסף, עודם שרירים וקיימים ותקפים: "בית המשפט לא ייעתר, דרך כלל, לעתירה ציבורית מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף אשר נפגעים באופן ישיר מנושא העתירה" (בג"ץ 6972/07 לקסר נ' שר האוצר, פסקה 24 (22.3.2009)). כך הוא מצב הדברים בענייננו, ואין עילה לחרוג מן הכלל. העמותה מתעברת על ריב לא לה; ועו"ד פוקס מחרה-מחזיק אחריה, כאשר הנפגע הישיר – ראש הממשלה – יכול לייצג את עניינו-שלו במישרין, טוב יותר מכל עותר אחר. אכן, ראש הממשלה הריהו אישיות ציבורית. יחד עם זאת, החלטת היועץ למשפטי לממשלה – אם להעמידו לדין אם לאו – נוגעת בראש ובראשונה לו-עצמו, ככל אדם, גם אם בעקיפין נודעת לכך השלכה על הציבור הישראלי כולו. 'כלל ופרט וכלל – אי אתה דן אלא כעין הפרט'.

הבוקר, לאחר שנתחוור כי בכוונתו של היועץ המשפטי לממשלה לפרסם את החלטתו במהלך היום, הגישה תנועת הליכוד בקשה דחופה להצטרף כעותרת לעתירתו של עו"ד פוקס. זאת, בהיותה "נפגעת ישירה נוספת ומרכזית, אשר פגיעתה הפוטנציאלית מפרסום החלטת היועץ על העמדה לדין של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו המשמש כיו"ר המבקשת (הניצב בראש רשימת הנבחרים שלה לכנסת) [...] בכפוף לשימוע, חמורה יותר מזו של העותר" (ההדגשה במקור – נ' ס'). בד בבד הגישה תנועת הליכוד בקשה דחופה למתן צו ביניים. ברגיל, אפשר שהיה מקום לדון בשאלת זכות עמידתה של תנועת הליכוד בנדון דידן. זיקתה לאינטרס הנפגע ולסעד המבוקש, רבה יותר לכאורה מזו של העותרים דנן. אולם בנסיבות העניין, דין הבקשה להידחות, לנוכח השיהוי הכבד בהגשתה. כזכור, עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה ולפיה אין מניעה לקבל החלטה עקרונית ביחס לתיקי החקירה של ראש הממשלה עוד לפני הבחירות, פורסמה ברבים ביום 1.2.2019 (במסגרת מכתבו של עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, אל בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד נבות תל-צור; מצורף כנספח ג' לעתירתו של עו"ד פוקס). תחת הגשת עתירה עצמאית מוקדם ככל הניתן, הגישה תנועת הליכוד בקשת הצטרפות 'דחופה' לעתירה קיימת, של עותר אשר לגביו כבר נקבע כי הוא נעדר זכות עמידה, וכל זאת ברגע האחרון ממש, הרבה מעבר ל'דקה ה-90'. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 12 בפברואר 2019

הנכה שירש נכס ישלם את מלוא חוב הארנונה


הנכה שירש נכס ישלם את מלוא חוב הארנונה
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' כהן) מיום 8.4.2018 בע"א 1433-02-17 ובע"א 46772-04-17, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ש' גלר) מיום 15.12.2016 בת"א 15191-02-11.
המשיבה, עיריית תל אביב הגישה תביעה לבית משפט השלום לתשלום חוב ארנונה וחיובים עירוניים נוספים בעניין נכס שברחוב בן יהודה בתל אביב (להלן: הנכס), נגד הנתבעים שלהלן: הנתבעת 1 - חברה פרטית שדווחה כמחזיקה בנכס למשך תקופה מסוימת (להלן: החברה); הנתבע 2 - אביו המנוח של המבקש, אשר נפטר במהלך ניהול ההליך, הרשום ברשם החברות כבעלים של 100% ממניות החברה (להלן: המנוח); הנתבע 3 – המבקש, אשר היה רשום כמחזיק בנכס למשך תקופה מסוימת.
עו"ד נועם קוריס תל אביב
בפסק דין מפורט ומנומק מיום 15.12.2016 קיבל בית משפט השלום את תביעת המשיבה נגד החברה ונגד המבקש. נגד המנוח (עזבונו) לא ניתן פסק דין, הואיל ונקבע כי משהוא נפטר והמשיבה לא ביקשה לתקן את התביעה, אין מקום ליתן פסק דין המכריע בעניינו. לגבי המבקש, נקבע בין היתר כי יש להטיל עליו אחריות אישית מכוח היותו מחזיק ישיר בנכס בתקופה מסוימת, וכי יש לדחות את טענותיו כי הוא זכאי להנחה בתשלום דמי הארנונה בשל היותו מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי בדרגת נכות של אי כושר עבודה מקסימלי, הואיל והוא לא הגיש תחשיב נגדי לחישובי המשיבה, אלא הציג טיעון כללי בלבד לגבי ההנחה לה הוא לכאורה זכאי.
על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בכל הנוגע לחיובו האישי (ע"א 1443-02-17). המשיבה הגישה ערעור שכנגד בכל הנוגע לאי חיוב המנוח בתשלום דמי ארנונה במהלך תקופה מסוימת (ע"א 46772-04-17). בהחלטה מיום 3.4.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי אין מדובר בערעור שכנגד, ולכן ערעור המשיבה יידון כערעור רגיל, כאשר המועד להגשתו הוארך עד להגשתו בפועל.
בפסק דין מיום 8.4.2018 דחה בית המשפט המחוזי את שני הערעורים האמורים. לגבי ערעורו של המבקש, נקבע בין היתר כי פסק דינו של בית משפט השלום מתבסס על ממצאים עובדתיים, ועל התרשמות ישירה מעדים, ולכן, הואיל והמקרה דנן אינו נופל לאותם המקרים החריגים, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאים אלו.
על פסק דין זה הגיש המבקש את הבקשה לרשות ערעור שלפנינו, בה בין היתר טוען המבקש נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. כן הודגש כי שגה בית משפט קמא בעת שדחה את טענות המבקש בעניין ההנחה בתשלום דמי הארנונה, הואיל ולשיטתו, הוא ציין בהליך בבית משפט קמא כי מגיעה לו את אותה ההנחה לה זכאי היה המנוח, כאשר גובה ההנחה היחידה לנכסים שאינם משמשים למגורים היא 2/3.
לאחר העיון בבקשה הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הבקשה אינה מגלה עילה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" - רשות אשר לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינה של הבקשה נטוע כולו בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות הקשורות לסכסוך בין המבקש למשיבה, והיא אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית, חרף ניסיון המבקש לטעון לכך. פסק דינו של בית משפט השלום מפורט, מנומק ומבסס היטב את קביעותיו כי המבקש החזיק בנכס באופן ישיר בתקופה הנטענת, וכי אין לקבל את טענות המבקש לגבי ההנחה בתשלום דמי הארנונה, לאור זאת שהמבקש לא טרח להוכיח את זכאותו להנחה, אלא הסתפק בטיעון כללי. הואיל וכלל טענות המבקש, לרבות טענותיו בעניין זכאותו הלכאורית להנחה בתשלום דמי הארנונה, הינן טענות המופנות נגד ממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום, צדק בית המשפט המחוזי בעת שקבע בפסק דינו כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים אלו. על כן, טענת המבקש כי בתי משפט קמא התעלמו מהחובה לדון בהנחה המגיעה לו, הינה טענת סרק.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום ראשון, 6 בינואר 2019

עו"ד נועם קוריס - היטאצ'י ישראל

דרושים: 

למשרד עו"ד נועם קוריס


עו"ד נועם קוריס




















עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona