עו"ד נועם קוריס

יום שני, 11 ביולי 2016

עו"ד נועם קוריס- בג"צ 508/98- מת"ב מערכות תקשורת בכבלים בע"מ ואח' נגד הכנסת ואח'

        בג"צ 508/98- מת"ב מערכות תקשורת בכבלים בע"מ ואח' נגד הכנסת ואח'

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק



       
     העותרות הן תאגידים העוסקים בהעברת שידורי טלוויזיה רב-ערוציים למנויים באמצעות תשתית כבלים. לשם עיסוק זה קיבלה כל אחת מן העותרות זיכיון לאחר שזכתה במכרז – הכול לפי הוראות חוק הבזק, תשמ"ב-1982 והתקנות על-פיו. לטענת העותרות, הוקנתה לכל אחת מהן – בהתאם להוראות הדין והוראות הזיכיון – בלעדיות בהעברת שידורי טלוויזיה רב-ערוציים, כל אחת על-פי האזור אשר נקבע לפעילותה בזיכיון. בלעדיות זו הועמדה להן, כך לפי הטענה, כנגד התחייבותן להקמת תשתית להעברת שידורי הטלוויזיה בכבלים.

העתירה מופנית כנגד סעיף 27 לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), תשנ"ח-1998 (להלן – החוק המתקן). סעיף זה ביטל את סימן ו' לפרק ב'1 בחוק הבזק, ובגדרו בוטלו ההוראות שהסדירו את מערך היחסים בין שידורי הכבלים לתשדורת הלוויינית ואת החובה של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין להפיץ את שידוריו באמצעות רשת הכבלים של בעל הזיכיון לשידורי כבלים (סעיף 6כג(ג) לחוק הבזק).  מנגד, נוסף לחוק הבזק על-פי החוק המתקן פרק ב'2, שמהוראותיו עולה כי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אינו חייב עוד להשתמש בתשתית הכבלים של העותרות לשם העברת שידוריו, ויוכל לשדר, לצד העותרות, באופן נפרד ועצמאי. לטענת העותרות החוק המתקן בטל משום שהוא פוגע ברכושן של העותרות ובזכויות הקניין שלהן, הכול בניגוד לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מכאן העתירה.

בית-המשפט העליון פסק:
א.         (1)        אין חולק כי סעיף 27 לחוק המתקן הולם את ערכיה של מדינת ישראל והוא נועד לתכלית ראויה. סעיף 27 עומד גם בדרישת המידתיות, שכן סעיף 6נא לחוק הבזק (שנכלל בסעיף 27) מאפשר לבעל זיכיון הסבור שזכויותיו נפגעו בשל מתן רישיון לשידורי לוויין, לבקש פיצוי מן השר. ואם החלטת השר לפי סעיף זה אינה מקובלת על בעל הזיכיון, הוא רשאי להעמיד את החלטת השר לביקורת שיפוטית (582ד – ו).
(2)        מכאן, שגם אם יונח כי סעיף 6כג(ג) לחוק הבזק הקנה לבעל זיכיון זכות קניין, וכי סעיף 27 לחוק המתקן פגע בזכות הקניין, עדיין אין בכך כדי לשלול תוקף מסעיף 27, שכן הסעיף עומד בתנאים של סעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (582ג – ד).       
ב.         (אליבא דמשנה לנשיא ש' לוין):
(1)        ניתן להשקיף על מערך היחסים שבין העותרות למשיבות, כפי שנרקמו בהוראות הדין ובהוראות הזיכיונות, כחוזה רשות (581ג – ד).
           (2)         אמנם מוטלת על הרשות החובה לכבד את התחייבויותיה, אולם על-פי הדין המיוחד החל ביחס להתחייבויותיה של הרשות ובשל מעמדה כנאמן הציבור עומדת לרשות האפשרות להשתחרר מן החוזה ולהביא על-ידי כך לסיומו על יסוד טעמים של טובת הציבור (581ד).

           (3)         בנסיבות שכאלה ההשתחררות מן החוזה תיעשה כנגד תשלום פיצוי לצד האחר בין שהפיצוי יהיה לפי הדין הכללי ובין שייפסק כפיצוי מינהלי. האפשרות להעניק לעותרות פיצוי, כאמור, מעוגנת בסעיף 27(6נא) לחוק המתקן (581ה – ז).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה