אמצעי תשלום
ישנים וחדשים/ עו"ד נועם קוריס
- דיני התקשורת
- נועם קוריס עו"ד - עיריית נתניה
- מינוי אפוטרופוס לרכושו של בן משפחה:- משרד עורכי ד...
- משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' - הקרן לנפגעי השוא...
- נועם קוריס עו"ד - אל סם
- משרד עו"ד נועם קוריס ושות' - שירותי תברואה
- נועם קוריס עו"ד - עיריית אשדוד
- נועם קוריס עו"ד - ראפ בע"מ
- נועם קוריס עו"ד - עיגולי שמחה " לכל אדם יש עיגול כ...
- עו"ד נועם קוריס - חב' ניופאן
- עו"ד נועם קוריס - לא לאלימות נגד נשים
- וואלה נלחמת נגד א.ג ניו אפרוצ' בגין שליחת ספאם...
- עו"ד נועם קוריס - חב' בזק
- עו"ד נועם קוריס - בית השנטי
- עו"ד נועם קוריס - ברדר
- נטל ההוכחה בתביעה על פי שטר עורך דין נועם קוריס, מ...
- משרד עורכי דין ומגשרים נועם קוריס
- משרד עורכי דין נועם קוריס - חב' אינטרספייס
ישנים
כאשר מדברים על אמצעי תשלום מדברים על חשבון עו"ש
ולא חסכונות או חשבונות סגורים.
ישנן מס' שיטות תשלום המאפשרות לאדם להוציא
כסף מחשבונו: שיקים ושטרות, כרטיסי אשראי, העברות
בנקאיות, סחר החליפין-סחורה בעין.
המשלם במזומן זוכה בבעלות מלאה על החפץ אותו הוא רוכש
פקודת השטרות הינה פקודה מנדטורית שהועתקה מחקיקה אנגלית
מהמאה ה-19, במהלך השנים בוצעו בה שינויים קלים והיא תקפה עד היום. בגלל שמדובר
בפקודה שהועתקה מהחוק האנגלי, שאינם מצטיינים בחקיקה, על מנת להבין את הפקודה יש
צורך לקפוץ מסעיף לסעיף.
בפקודה יש פירוט של שלושה הסדרים:
1. שטר חליפין (סעיפים 3-72).
2. שיקים (סעיפים 73-84).
3. שטר חובה (סעיפים 84-90).
שטר
חליפין סעיף 3 - שטר חליפין הוא פקודה שנותן אדם לאדם אחר לשלם לו כסף בתאריך מסויים. היסוד של השטר הוא פקודה, זה לא ניתן
לשינוי או לסייגים. נוסח הפקודה היא- שלם !
על סמך אדם נותן פקודה לאחר לשלם
? הנחת הבסיס היא שיש ביניהם עסקת יסוד של קניית סחורה
או מתן שירות מסוים. הנושה נותן פקודה לשלם
סכום כסף מסוים. האדם השני, הוא החייב, כפוף לפקודה הזו. לפי פקודת
השטרות על החייב להסכים לפקודה ולגלות רצונו למלא את הפקודה בדרך של חתימה על
שטר החליפין. חתימתו של החייב על השטר היא
הקיבול בהתאם לסעיף 16 לפקודת השטרות. בפועל,
שטר חליפין לא קיים בארץ. אולם הוא קיים במישור הבינלאומי כאשר
יבואן הקונה סחורה בחו"ל והיצואן בחו"ל רוצה אישור מהבנק לקבל את
התשלום. או אז הבנק בארץ חותם על שטר חליפין את חותמת הקיבול ובהתאם לחתימה זו
מספק היצואן את הסחורה.
עפ"י השופט ברק בספרו "מהותו
של שטר" , לשטר ישנם 3
ממדים:
השטר הוא מסמך סחיר שדיני הסוחרים חלים עליו; השטר הוא חפץ – אשר דיני הקנין
הכללים חלים עליו; השטר הוא חיוב, אשר דיני החיובים הכללים חלים עליו.
"...האוחז בשטר-כמשמעות מונח זה בפקודת
השטרות-זכאי על פיו רק אם בידו הזכות להחזיק בשטר. קיומה או היעדרה של זכות זו נקבע
על פי הוראותיה המיוחדות של פקודת השטרות, ובהעדר הוראות כאלה, או במקום שהן אינן חלות,
על פי הדין הכללי הקובע את זכות ההחזקה בחפץ. ...הזכאי להחזקת השטר על פי הדין הכללי
האמור זכאי על פיו גם אם הוא אינו אוחז בשטר, כמשמעות מונח זה בפקודת השטרות,
וגם אם הוא לא אחז בשטר בעבר."
שיקים סעיף 73 לפקודה, שיק
הוא שטר חליפין. כתוצאה מכך, הסעיפים הדנים בשטר חליפין חלים גם על השיק, בשינויים
המתחייבים. בשיק- האדם שנותן את הפקודה הוא המושך והאדם שמקבל את הפקודה הוא הנמשך
– הבנק. בניגוד לשטר חליפין, עליו צריכה להיות
חתימת החייב-הנמשך בשיק אין הדבר נצרך שכן כבר בפתיחת החשבון מתחייב הבנק לשלם כל
סכום שיוצג בפניו (במידה ויש יתרה).גם צ'ק שנכתב בעט אדומה יכובד.
לשיק יש כוח של פסק דין ואפשר על
פיו לפתוח תיק בהוצל"פ. אדם שקונה שיק מהבנק הוא בעליו של
השיק והשיק הוא קניינו, בניגוד לשימוש בכרטיס חיוב שהאדם אינו בעל הקניין בכרטיס. אדם יכול להשתמש בשיק בשני אופנים:
1. הלקוח
יכול לרשום שיק עצמי, ובכך הוא נותן הוראה לבנק להחזיר לו כסף שהופקד בחשבון.
2. הלקוח
יכול להעביר את השיק לאדם שלישי לאחר שקנה נכס, ובכך השיק הופך להיות אמצעי
תשלום.
האדם השלישי הנפרע שקיבל שיק יכול להשתמש
בשיק בשלושה אופנים:
1. היות
והשיק בידיו הוא נקרא גם אוחז ולכן יכול להפקיד את השיק בבנק הנמשך
ואז יקבל כסף מזומן.
2. הפקדת השיק בבנק שלו. הבנק שלו פונה לבנק
הנמשך ומבצע פעולת גביה עבור האדם השלישי.
3. העברת
השיק לאדם ד' כאמצעי תשלום, ואז אדם ד' נקרא האוחז ולא האדם השלישי.
גם
אדם ד' יכול להעביר את השיק, כאשר כל אחד כשמחזיק בשיק נקרא אוחז ופקודת השטרות
מתייחסת בצורה שונה לכל אחד מהאוחזים והם לא שווים מבחינת כוחותיהם.
השיק עובר מיד ליד כיוון שהתכונה המרכזית של
השיק היא הסחירות. השיק הוא מסמך סחיר בניגוד לכרטיס חיוב שהוא כרטיס אישי ולא סחיר. אם
אנחנו רוצים לבטל את סחירות השיק אנחנו צריכים לנקוט בטכניקות מסויימות.
לסחירות השיק יש שני מובנים:
1. המובן הפורמאלי – המסמך סחיר ויכול
לעבור מיד ליד.
2. המובן
המהותי – יכול להיות שהמסמך יגיע לידי אדם שיהנה ממעמד מיוחד, מבחינת ההגנות
שהוא נהנה מהם, הנקרא "אוחז כשורה".
הבנק הנמשך כפוף לחיוב שבשיק למשך 6 חודשים אולם אין הגבלה על מספר העברות
שיק הוא פקודה ללא תנאי. במקרה כזה יש נטיה לראות בבנק כשלוח
של הלקוח-הנושה, משמעות ההגדרה היא שהפקודה היא סופית. במישור היחסים בין הבנק
ללקוח משמעות הפקודה היא "שלם !". אסור ללקוח לרשום על גבי
השיק שעל הבנק לשלם בתנאי שהלקוח יעשה פעולה כזו או אחרת. ההגדרה של
"ללא תנאי" היא משמעותית על מנת ליתן לשיק את האמון הדרוש כדי שיוכל
להיות סחיר. הגדרת תנאים בשיק תפגע בסחירותו ולכן השיק הוא ללא תנאי. למרות שקיים
חוזה בין הלקוח לבנק, הפקודה מגבילה את החופש החוזי ומחייבת שהשיק ימסר לפירעון
ללא תנאי. הלקוח יכול לשלוח בקשת ביטול פירעון לשיק שטרם נפרע.
הפסיקה קבעה שכאשר כתוב על גבי השיק "לפירעון תוך 45 יום" והערות דומות, לא מדובר בתנאי אלא
בבקשה מהאוחז שיפרע את השיק בתקופה האמורה אולם הבנק לא כפוף לבקשות אלו ועליו
לכבד את השיק גם כעבור התקופה המצויינת בשיק.
למרות האמור, התיר
החוק לכתוב מס' תנאים על גבי השיק:
1. שיק
ביטחון.
2. שיק
מסורטט – כאשר מצוייר "קרוס" על גבי השיק, ההתניה היא שהאוחז לא יכול
לקבל את הכסף מהבנק הנמשך בעצמו אלא באמצעות הפקדה לחשבון בנק שלו על מנת שהבנק
יגבה את הכסף מהבנק הנמשך.
מה עושים כאשר אין תאריך
בשיק ? מה על הבנק לעשות כשאר חסר פרט מהותי
שכזה בשיק ?
סעיף 3(ד)(1) קובע שהשטר לא נפסל. סעיף 9 קובע שהשטר הוא בעל-פירעון עם דרישה. סעיף 19 קובע
שניתן להשלים פרטים.
סעיף 73(ב) שיק מאוחר מדובר בשיק שזמן פירעונו עתידי – שיק
דחוי. הפקודה קובעת, לאחר תיקון ישראלי
מהדין האנגלי, כי שיק זה יכובד רק לאחר עבור התאריך הנקוב בו.
מה עושים במקרה של שיק מזוייף? אם שילמנו בשיק מזויף שילמנו בנייר חסר ערך, מכאן שלא שילמנו, ומכאן שניתן לדרוש
מאיתנו בחזרה את המימכר שרכשנו.
זוסמן
קובע בספרו-:"באין חתימה אמיתית-אין מסמך, ובאין מסמך אין
סחרות". טענה מעין זו
הינה טענה חפצית, כלומר שלא קיים בכלל חפץ כזה לאור הפגם הקנייני שנפל בו. ואם לא
קיים חפץ, לא ניתן לסחר אותו, ואם לא ניתן לסחרו – אין זה שטר, שהרי אחד המאפיינים
את השטר – זה סחרותו". המרצה מסכימה.
כיום אם מישהו
זייף את החתימה והבנק לא בדק את החתימה – בעל החשבון זכאי לכספו עקב רשלנותו של הבנק שלא בדק החתימה.
פס"ד
שטאובר נדון עניינה של מערערת (חברה בע"מ)
שפקיד שלה זייף את חתימת מנהלה על שקים והבנק המשיב חייב את חשבונה של המערערת
בסכומי המשיכות - והמערערת תבעה מהבנק לשלם לה את סכומי השקים שנמשכו כאמור. בית
המשפט העליון פסק כי מקום בו ידע לקוחו של הבנק שחתימתו זוייפה והוא שתק
ושתיקתו גרמה לבנק נזק - הוא מנוע מלטעון שחשבונו חויב בסכומי השקים המזוייפים. כן
נפסק בפסק דין זה כי - "המערערת מושתקת מלטעון כלפי הבנק המשיב שחתימות
המשיבה של השקים הנדונים היו מזוייפות, נוכח העובדה שבמשך התקופה הארוכה שבה בוצעו
הזיופים היתה המערערת מקבלת מדי פעם את
העתקי החשבון שלה מן הבנק המשיב ללא תגובה על חיובה בעשרות רבות של שקים כאלה
שהצטרפו לסכומים ניכרים מאוד ביחס להיקף החשבון כולו" (דברי השופט לנדוי) בית המשפט העליון קבע כי לא רק שתיקה תוך ידיעה
ממשית של הזיוף מונעת טענת זיוף אלא גם ששתיקה תוך ידיעה מיוחסת דהיינו ידיעה
אשר יכול היה הלקוח להשיגה אילו נהג בזהירות סבירה - יש בכחה להוות השתק. ההגיון
בהלכה הנ"ל הינו - כי אם הלקוח,
היה מגלה את אוזנו של הבנק על הזיופים ומעשי המרמה של ביטון, מיד או בסמוך לאחר
שנעשו - הבנק היה יכול למנוע את המשך הזיופים - ולא היה ממשיך לקבל הוראות מביטון
כל עוד אינן על פי ההסדר המפורט בדף פתיחת החשבון. בית
המשפט העליון חזר, תוך הסכמה, על ההלכה שנפסקה בעניין שטאובר בפרשת:
עזבון טננבאום נגד בנק לאומי לישראל שבו נדחה ערעור עזבון של
לקוחה של הבנק שעובדת שלה משכה כספים מחשבונה ע"י זיוף חתימה על שיקים משוכים
על חשבון המנוחה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה נגד הבנק ובית המשפט דחה
את הערעור ופסק בעקבות הלכת שטאובר, שכאשר קיבל הלקוח מהבנק במשך תקופה ארוכה את
דפי החשבון ובהם חיובים בגין שיקים מזוייפים, ולא הגיב על תוכן החשבונות קיים השתק
של הלקוח כלפי הבנק ואין הלקוח יכול לזכות בביטול חיובים בגין השקים המזוייפים -
אפילו הבנק התרשל. פרופ' אהרון ברק, בטרם מונה לכהונת שופט בבית המשפט העליון, התייחס להלכת שטאובר במאמרו "זיוף
במשיכת שקים",לדעתו, משפרע בנק לזייפן שיק שחתימת הלקוח בו זוייפה והבנק
חייב את הלקוח בסכום השק, כמו בענייננו - נשאלת השאלה האם החיוב הוא כדין. פרופ'
ברק מתח ביקורת על עמדתו של כב' השופט ויתקין בפרשת שטאובר לדעתו שני הצדדים
התרשלו, הלקוח והבנק - ורשלנותו של הלקוח גדולה היתה מרשלנות הבנק - ולכן, לדעתו, ההסדר הראוי היה "בהטלת
הסיכון על שני הצדדים כמידת אשמתם". דעה מעניינת זו לא הפכה, בינתיים
להלכה, כך שאותנו מחייבת הלכת שטאובר.
יורשי אבקסיס נ' דיסקונט תביעה של לקוח, אשר שותפו זייף את חתימתו
ומשך מהשותפות כספים שלא כדין, נטען לאשם תורם מצידו של הבנק. הלכת שטאובר חיה
ובועטת. ב"מ קבע כי אבוקסיס ויורשיו, מנועים מלעורר טענות ממין הטענות
שהעלו בכתב התביעה המתוקן נגד הבנק ולכן דין תביעתם להידחות והכוונה לכל אותן
פעולות בחשבון המשותף שנעשו ללא חתימתו של אבוקסיס, פעולות בחשבון המשותף
שנעשו תוך זיוף חתימתו של אבוקסיס, ושימוש שלא כדין בכרטיס חיוב של
"ויזה".
קופת אשראי וחסכון
אגודה הדדית בע"מ נ' מוסטפא בן אחמד עוואד המשיבים, חלפני כספים, שילמו כספים תמורת שיקים בנקאיים מזויפים
משוכים על שם המערער. המשיבים תבעו את המערער בתשלום סכום השיקים הן בעילה שטרית
והן בעילת רשלנות. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בעילת הרשלנות. מכאן הערעור. בית
המשפט העליון פסק: שיקים שלידתם והסבתם בזיוף, אין כוחם יפה כלשהו, ואין
רוכשים
על-ידיהם או על פיהם כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו
על כל צד. סעיף 41 לפקודת הנזיקין מעביר את נטל השכנוע
על שכם הנתבע.
כדי להתבסס על הוראת סעיף 41חייב התובע
להוכיח שלושה תנאים מצטברים: האחד, כי הנסיבות הממשיות של המקרה אשר הביא לידי הנזק אינן ידועות לו;
השני, כי הנזק נגרם על-ידי רכוש שהיה בשליטתו המלאה של הנתבע; השלישי, כי מסתבר
יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק נגרם בשל רשלנותו של הנתבע מאשר שזה אירע בהעדר כל
התרשלות מצדו. המונח "שליטה" משמעותו, שאין לייחס למישהו זולת
הנתבע
התערבות פעילה במצב העניינים, שיכלה לגרום או לתרום למה שאירע. משהוכח,
שגורם נוסף "התערב" או יכול היה להתערב במהלך העניינים, אין הכלל
חל. כדי להכריע בשאלת קיומה של חובת זהירות מושגית של בנק בגין כניסתם לשוק
של שיקים בנקאיים ריקים שנגנבו ממנו וזויפו כלפי מי שמחזיק
בהם, יש לבחון שתי שאלות משנה: האחת
- האם בנק יכול לצפות (כאפשרות פיסית) וצריך לצפות (כאפשרות
נורמאטיבית), כי התרשלות בטיפול ובשמירה על שיקים בנקאיים תביא לכניסתם לשוק,
לזיופם ולגרימת נזק למי שעלול להחזיק בהם? אם התשובה לשאלה זו חיובית, עולה השאלה השנייה, והיא -
הקיימים נימוקים של מדיניות משפטית לשלול את קיומה של החובה? בנק, המושך שיק
שלו (לאמור שיק בנקאי), יכול לצפות, וגם צריך לצפות, כי התרשלות מצדו בטיפול
בשיקים בנקאיים ובשמירתם יכולה להוביל לזיופם, וכפועל יוצא מכך לגרימת נזק לציבור
המחזיקים הפוטנציאליים. בנקאי סביר צריך היה לצפות שהשיקים הנדונים במקרה דנן
יגרמו נזק ממוני לחלפן כספים, שהרי זה, מטבע עיסוקו, סוחר בין היתר בשיקים,
ואך מובן וסביר, כי בהגיע לידיו שיק, הנחזה להיות שיק בנקאי, יתייחס אליו כאל מסמך
אמין שווה משקל לכסף מזומן. אין די בהוצאת הוראת ביטול ובהודעה לאיגוד הבנקים, אשר
מטבע הדברים מזהירות אך ורק את הבנקים. פרסום הודעה בעיתון, המזהירה את
הציבור מלקבל שיקים אלה, ופנייה למשטרה הם שני צעדים אלמנטריים, אשר - לו ננקטו
עלידי הבנק - אפשר שהיו מונעים היווצרות הנזק. עובדת הזיוף אינה מנתקת
במקרה דנן את הקשר הסיבתי, שכן הזיוף הוא מעשה צפוי, הנזק הממוני הוא הנזק שיש
לצפותו, ואין לדרוש, כי דווקא הנזק המסוים לניזוק המסוים הוא שייצפה שניים הם המבחנים העיקריים לבחינת האשם התורם:
(א) האם אדם סביר היה נזהר יותר (מבחן האדם הסביר). (ב) מבחן חלוקת האשמה: בית המשפט ישקול מבחינה
מוסרית את מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק בהצבתם זה מול זה כדי להשוות ולהעריך
מבחינת האשמה המוסרית את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד. אין זה סביר,
שאדם, שאינו יודע עברית, יקבל לידיו פיסת נייר שהוא איננו יודע לקרוא את תוכנה
- אך היא נראית לו כשיק בנקאי לא יפנה לאדם שמבין את הכתוב כדי לאשר את תוכנו
ויעצום עיניו מלראות ולקרוא, מה גם שכנגד נייר
כזה ימסור בידי פלוני סכומי עתק. אף אם שיק נחזה על פניו כתקין וכמשוך על-ידי
בנק, הרי כשמדובר בסכומי כסף גדולים, סוחר סביר, אשר יודע את הסכנות הטמונות
במסמכים סחירים, עדיין יבחן שיק זה בקפידה אם לא נפל בו פגם כל אדם סביר, בנסיבות כאלה, יבקש חתמת הסבה של
המסב, ומכל מקום יבקש את המסב, שמקבל מידיו סכום כסף נכבד, שיזהה עצמו בדרך נאותה
וימסור כתובת להתקשרות כלשהי, שמא תיווצר בעיה (אפילו טכנית ופעוטת ערך) שבעטיה
ייווצר קושי בכיבוד השיק ויהא צורך לחזור על מוסר המסמך. ברק ח.פ שירותי מזון בע"מ נ' נחום
אורי, אוחנה קרין ובנק דיסקונט לישראל- שטר שחולל והיה חלק ממספר שיקים שהתקבלו אצל
התובעת, שעסקה בניכיון שיקים. השיקים נחזו להיות חתומים על ידי נתבעת 2. בימ"ש השלום קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי: התובע
נהג ברשלנות עת קיבל שיקים לניכיון בסכומים גבוהים ללא בדיקה מוקדמת
לזהותו של בעל השיק, ומבלי לערוך רישום מסודר וביצוע מוסמך של העסקה כדין; נתבעת 2
נהגה ברשלנות כשהסכימה לשמש כ"איש קש" עבור דודה, הנתבע 1, שהיה מסובך
בחובות, ונטלה על עצמה סיכון רב עת בחרה לעצום עיניים לנעשה בחשבונה. בנסיבות אלו
קיימת לה חובה כלפי צדדים שלישיים, שלהם נגרם נזק כתוצאה מהשימוש, שלא בהרשאה;
נתבע 3 הפר חובת האמון המוטלת עליו שעה שהסכים לשמש "אכסניה" לתרגיל איש
הקש(איפשר לאדם שבזמנים הרלוונטיים לא היה מורשה חתימה בחשבון לבצע פעולות בחשבונה
של הנתבעת 2, מבלי שהיה לו ייפוי כח כדין), לא ביצע מסמוך מסודר ולא שמר מסמכים (לתקופה
אשר נקבעה בחוק) שיכלו לשפוך אור בקשר להזמנת פנקסי השקים וקבלתם אצלו (ובכך, גרם
לנזק ראייתי לנתבעת 2). במקרה של רשלנות תורמת זו, ביהמ"ש חילק את האחריות. השופט(מנחם קליין) מסתמך על מאמר של השופט ברק: זיוף במשיכת שיק: מטרה
ואמצעים בחלוקת הסיכון בין הבנק ללקוחות (פורסם ב-נבו) ממנו עולה כי אין זה מוצדק
להטיל את מלוא הסיכון על הפרט, שעשוי להתמוטט תחת העומס, אלא יש לפזרו על החברה
כולה או חלקים ממנה, באופן שכל פרט ישא רק בחלק זעיר ממנו. כדי להשיג מטרה זו ללא
התערבות המחוקק יש להטיל את הסיכון הראשוני על אותו פרט במשק שהינו נושא סיכון
טוב. נושא הסיכון הנובע מזיוף שטרות הוא הבנק, מכיון שהוא מסוגל לגלגל את הסיכון
הסופי על כלל המשתמשים בשירותי הבנק, וזאת בין השאר באמצעות ביטוח מפני זיופים.
שחף ליווי פיננסי בע"מ נגד פרחי- התובעת שעוסקת במתן שירותים פיננסיים לרבות ניכיון שיקים הגישה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל שטרות בחתימת
הנתבע או בהסבתו . הנתבע הכחיש את חתימתו על כלל השיקים שהוגשו לביצוע בהם
מופיעה חתימתו כמושך השיק או כמסב, למעט 5 שיקים לגביהם טען, כי אכן מדובר בחתימתו
כמושך אלא שמדובר בשיקים שנגנבו ממשרדו. בית המשפט פסק כלהלן: על פי פקודת השטרות חזקה לכאורה על אוחז בשטר שהוא אוחז בו
כשורה. מכאן שככלל, נטל ההוכחה בתביעה על פי עילה שטרית מונח לפתחו של הנתבע לטעון
לסתירת חזקה לכאורית זו. יחד עם זאת מונה סעיף 29(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש], רשימת מקרים בהם מוחלפת
חובת הראיה. כאשר מכחיש הנתבע את החתימות שעל השטר, מוטלת על התובע החובה להוכיח כי
אכן הנתבע נתחייב בחתימות שעל השטר. שיק גנוב, אינו עומד בהגדרת
"הוצאה" כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת השטרות הקובע: "הוצאה" – מסירה ראשונה של שטר או של שטר חוב, כשהם
שלמים בצורתם, לאדם הנוטל אותם בתור אוחז" .על הטוען לפגם בזכות לקניין, או
להעדר הוצאה או מסירה לבסס תשתית עובדתית
ולהוכיח את הנסיבות המעידות על גניבת השיקים. ככל שהדבר נוגע לשיקים שהנתבע טוען
שנגנבו ממנו, הנטל להוכיח את טענתו זו מוטל עליו. בנסיבות העניין,
התובעת לא הוכיחה כי הנתבע הוא שהסב את השיקים לתובעת ומכאן שלא ניתן לחייב את
הנתבע בתשלום השיקים.
סיטואציות אפשריות
שיק של חברה – היעדר חתימה של
אחד משני המורשים משמעו זיוף השיק. לבנק יש מסמכים ובהם דרך החתימה של החברה
. שיק מזויף אין לשלם.
זיוף חתימת מושך – זה הזיוף הקלאסי,
ואין הנייר שווה במאומה, ולכן הבנק לא ישלם.
שיק חתום בלנקו, שפרטיו הוספו
ע"י המוצא הישר – אם נראה תקין על פניו הבנק ישלם.
שיק שחתימת היסב זוייפה – השיק הוצא כדין, נראה תקין, הבנק ישלם.
שיק מזויף שנרכש ע"י הבנק
– שיק מזויף הינו נייר לבן חלק, אבל כאן המדובר
בעל מקצוע – בנק – שאם לא שם לב לנושא, יהיה מנוע מלטעון כלפי התשלום שביצע (שטאובר
בצירוף רשלנות מעוואד).
חוק
כרטיסי חיוב חוק אשר עוסק בשימוש בכרטיסי אשראי וכרטיסי
חיוב. החוק מגדיר סוגיות שונות הקשורות בשימוש בכרטיסי אשראי, לדוגמא – מתי ניתן להפסיק
חיוב בכרטיס אשראי בהעדר תמורה, מהו היקף אחריות הלקוח לתשלומים בגין שימוש בכרטיס
אשראי שנעשה שלא כדין וכדומה. פרק העונשין בחוק מגדיר מספר עבירות בכרטיסי אשראי אשר
הינן עבירות פליליות שמאסר בצידן.
סעיף 16 לחוק עוסק בגניבת כרטיס אשראי. על פי סעיף זה, אדם אשר מחזיק או נוטל כרטיס חיוב
ללא הסכמת הלקוח, וזאת בכוונה להשתמש בכרטיס או לאפשר לאחר להשתמש בו, מבצע עבירה פלילית
שדינה מאסר שלוש שנים. סעיף 16(ב) מוסיף
וקובע כי חזקה על אדם אשר מחזיק או נוטל כרטיס חיוב ללא הסכמת הלקוח כי הוא מתכוון
לעשות בכרטיס שימוש שלא כדין. במקרים אלה, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של הנוטל/המחזיק.
סעיף 17 לחוק, אשר כותרתו הינה "הונאה בכרטיס חיוב",
עוסק בעבירת ההונאה בכרטיסי אשראי. הונאה בכרטיסי חיוב הינה עבירה נפוצה אשר יכולה
להתבצע באופנים רבים ומגוונים. על פי החוק, אדם אשר משתמש בכרטיס אשראי בכוונה להונות
עלול לרצות מאסר של עד שלוש שנים בפועל. במידה ועבירה זו נעברה בנסיבות מחמירות, הרי
שעונש המאסר בגינה יכול להגיע עד חמש שנים.
יש יחסים חוזיים בין לקוח לבין חברת האשראי והוא
נעשה באמצעות הבנקים. כמו כן יש יחסים חוזיים בין ספק סחורה לבין חברת האשראי. מרגע קבלת הכרטיס מתחילה ההתקשרות. המשך ההתקשרות
יכול להיות בע"פ. בעקרון הכרטיס אישי. ניתנה לאחר בהסכמה גם היא אסורה בעקרון
לפי ההסכם עם חברת האשראי. המחוקק קובע שיש לשמור על הכריס בזהירות סבירה,
כמו למשל לא לשמור איתו את הקוד.
במצב
של אובדן כרטיס – יש להודיע
וחיובים שנעשו לאחר מכן – החשבון של הלקוח לא מחויב וחברת האשראי סופגת זאת.
מתי
בנק לא צריך לשלם, למרות שנעשה שימוש בכרטיס האשראי?
ס' 10 לחוק כרטיסי החיוב- קובע מתי חברת האשראי באמצעות הבנק לא צריכה
לשלם- ב- 2 מקרים: הנכס נרכש בעסקה לא סופק למרות שחלף מועד ההספקה או שהלקוח ביטל
את העסקה. בפועל מבקשים לקבל הודעה מבעל
העסק שלא סיפק את הסחורה, ומערימים קשיים בניגוד לחוק. כרטיס אשראי הוא לא הילך
חוקי בחוק בנק ישראל. כל השאר הם אמצעי תשלום מוסכמים. לכן עסק לא חייב
לקבל אשראי. או יכול להתנות שרק בעסקה מעל סכום מסוים.
אמצעי תשלום
חדשים
אפליקציות,
שיק אלקטרוני/דיגיטאלי, פייפאל, ביטקוין.
היום
בנקים באפליקציות מאפשרות
להפקיד צ'ק שלהם בלי ללכת לבנק. סכום הצ'ק להפקדה בדר"כ מוגבל.
צ'ק
ללא נייר: לאומי משיק תוכנית ללקוחותיו לסכום
של 10,000 ₪ לפיו: הלקוח יזין פרטיו בכניסה לאפליקציה, ולאחר מכן ימלא את שם
המוטב, הסכום לתשלום, תאריך הפרעון. האפליקציה תשגר למקבל השיק התראה ביום ההפקדה
כי ממתין לו שיק לאישור. הלקוח יקבל תזכורת 4 ימים לפני מועד הפרעון שעליו לפרוע
את השיק שנתן. הנושא הועבר להחלטת בנק ישראל, שלפי תקנותיו אין אפשרות של סליקה
דיגיטלית ועל הבנקים לשמור עותק פיסי שלהם, אם המדובר בשיק מבנק אחר.
צ'ק
בקליק (בפועלים): המדובר
באפשרות העברת כספים עד 2000 ₪, ללא צורך בפרטי חשבון המקבל באמצעות מספר טלפון
ושם בלבד. תוקף הצ'ק בקליק הוא 30 יום.
ארנק פועלים
(בפועלים) – לשלם לאנשי קשר בטלפון ם בלי שיש לך פרטי חשבון.
המחאה
אלקטרונית/דיגיטאלית:
יתרונות
•
הקלה בהעברת כספים בין לקוחות, כמו העברת כספים לאנשי
קשר בנייד.
•
השיק הדיגיטלי לא ניתן לזיוף או להסבה.
•
הבנק יכול לדעת בכל עת היכן השיק נמצא.
•
השירות יינתן בחינם ללקוחות לאומי אם ישתמשו
באפליקציה בסלולר.
•
עלות ההפקדה המתוכננת להיום זהה לעלות הפקדת שיק
פיסי.
•
הוזלה של העלויות למשתמשים.
•
ספק אם השיק הדיגיטלי עונה להגדרה המסורתית של
שיק.
תשלום באמצעות פייפאל: מספקת שירותי תשלום באמצעות האינטרנט, שמאפשרים
לשלוח תשלום לכל אדם שיש לו חשבון פייפאל. אין המדובר בעסק שמעביר כספים ואין
לעשות בו שימוש להעברת כספים לצד ג'. שירות בגין רכישת מוצרים, פייפאל אינה
מעונינת ליטול על עצמה חבויות ואחריות לכן היא קובעת כי היא לא נושאת באובדן
רווחים או כל נזק שהוא בין בעצמה, חברות מסונפות לה, דירקטורים ובעלי משרה. היא
מציינת ששירותיה אינם שירותים בנקאיים, היא אינה פועלת כנאמן, אלא רק במסגרת סוכן,
ונאמן משמורת. וכן כי אין לה שליטה על המוצרים או השירותים המשולמים באמצעות
שירותיה. היא אינה מבטיחה את זהות המשתמש או כי קונה/מוכר ישלימו את העיסקה. הרעיון
הוא שפרטי החשבון שלך לא עוברים לעסק במדינה שאינך יודע מהי רמת אבטחת המידע
שלו, אלא נמצאים רק בפייפאל שמאובטחת היטב. במידה ומתקשר בעיסקה לא בחר שיטת תשלום
מועדפת, פייפאל תפעל לפי הסדר הבא: יתרה, העברה מידית מחשבון הבנק, כרטיס
חיוב, כרטיס אשראי, המחאה אלקטרונית. במידה והמשלם אינו רוצה להשתמש ביתרה שלו,
עליו למשוך אותה לפני ביצוע התשלום. היכולת לקבל תשלום מארץ לארץ משנה, ויש לבדוק
זאת. כאשר נשלח תשלום באמצעות פייפאל
המקבל לא חייב לקבל זאת. כל תשלום שלא נדרש או שנדחה יוחזר ליתרת המשלם או
לשיטת התשלום המקורית. הביצוע יהיה תוך 30 יום מהמועד שבו יזמו את התשלום.
סיכונים:
בחשבון עלול להתבטל במועד מאוחר, כפוף להכחשת העיסקה, ביטול או תביעה. כלומר
התשלום עלול להתבטל אחרי שסופקה הסחורה או השירותים שניתנו. קיימת אפשרות לסגור או
להגביל את הגישה לחשבון הפרטי או לשיטת פיפאל עצמה אם העוסק הפר את ההסכם, או את מדיניות
השימוש הנאות של פייפאל. ניתן להקטין סיכון ביטול החשבון ע"י עמידה
בקריטריונים שנקובים בהסכם. אחד העקרונות הוא להבין ולציית לכל החוקים והתקנות
במדינה בה הספק פועל.
הגנת
הקונה: סעיף
7 להסכם
קובע כי הקונה יהיה מוגן ולא חייב בתשלום אם לא
קיבל את הפריט או שהוא שונה משמעותית מהמוסכם. (קנית
ספר וקיבלת אריזה ריקה.)
תנאים
לקבלת הגנת הקונה: שולם מלוא
הסכום של הפריט בתשלום אחד מחשבון הלקוח. פריטים שנקנו במספר תשלום אינם זכאים. יש
לפתוח "מחלוקת" תוך 180 מהתאריך בו בוצע התשלום. על החשבון להיות במעמד
תקין. לא התקבל החזר שקשור לקניה שכזו ממקור אחר. במידה והנך זכאי להגנת הקונה,
ופתחת מחלוקת, פייפאל תפסוק לטובתך במחלוקת (בתביעה) ותחזיר לך את מחיר הקניה המלא
של הפריט ואת עלויות המשלוח המקוריות. בתביעה על שוני בפריטים-עליך
לשלוח על חשבון בחזרה את הפריט ולספק הוכחת מסירה. אין כאן אחריות כמו של חברת
אשראי. אם אין להם איך לגבות מהמוכר זו בעיית הקונה. אם יש להם יכולת – דרך חשבון
הפייפאל של המוכר או חשבון הבנק שלו – הם גובים משם. מנגד, לדעת המרצה, יש לקונה
הרבה יותר טענות הגנה מאשר מול חברות האשראי.
הגנת
המוכר: סעיף 9 לחוזה
ההתקשרות דן בהגנת המוכר, ומציין תנאים מיוחדים לישראל ולטורקיה. התנאים הכללים
הם: ההגנה תחול
במקרים של עסקה בלתי מורשית או פריט שלא התקבל. סעיף 9 מונה את דרך המשלוח ,
הוכחתה ודרישות מנהלתיות נוספות. עסקאות שאינן זוכות להגנת המוכר הן: הכחשת
עסקה במובן של תיאור שונה משמעותית מהתיאור. פריטים לא מוחשיים כולל מוצרים
דיגיטליים ושירותים. ופריטי שנמסרים בנקודת מסירה. פריטים שאינם נשלחים לכתובת
המקבל (שליחים בשירות הקונה).
מחלוקות
עם פייפאל:
•
עד לסכום של 10,000 דולר, קיים סעיף בוררות. צד
הבוחר בבוררות יזום אותה באמצעות מרכז הבוררות הבינלאומי שבסינגפור.
•
לגבי בוררות שלא דורשת נוכחות של אחד הצדדים היא
תנוהל באינטרנט או בטלפון, בכפוף למשלוח מסמכים. ניתן יהיה לשלוח את פסק הבוררות
לכל בית משפט בתחום השיפוט הרלבנטי.
•
כל תביעה ומחלוקת , שלא הופנו לבוררות, תידון
בבית משפט הממוקם בסינגפור או באזור מגוריו של הנתבע. הדין שיחול הוא הדין
הסינגפורי בכל מקרה, שחל גם על מכלול החוזה.
•
תביעות שהוגשו שלא לפי הוראות החוזה – מהוות
הפרת הסכם ומזכות בשכ"ט עו"ד עד לסכום של 1000 דולר, אא"כ היא
תימשך במיידית אחרי הודעת פייפאל למגיש על הפרת ההסכם.
פעילויות
אסורות:
•
במסגרת תנאי החוזה,מתחייבים המשתמשים שלא לעשות
פעולות המוגדות כאסורות, ביניהן:
•
להפר חוקים, תקנות. עיסקאות בסמים נרקוטיים,
סטרואידים או אביזרי לוואי לסמים. אין לקדם או לסייע להשתתף בפעילות בלתי חוקית.
אין לעשות עיסקאות בפריטים גנובים, אין לקדם שנאה אלימות חוסר סובלנות על רקע גזעי
או ניצול כספי פשע. אין לעסוק בפריטים המפרים סימנים מסחריים, זכויות יוצרים/קנין,
או זכויות, אין לעשות עיסקאות בשירותים מסויימים בעלי אופי מיני וכן בתחמושת או
בכלי נשק.
•
אין לעשות עיסקאות הקשורות לתמיכה בהונאות
פירמידה, פונזי הונאות ממון אחרות, מכירת המחאות נוסעים הו הוראות כספיות, המרת
מטבע.
פעילויות
המצריכות אישור:
•
איסוף תרומות של ארגון צדקה, סחר בתכשיטים, מתכות יקרות ואבני חן, מכירת
מניות, אגרות חוב ניירות ערך אופציות חוזים עתידיים או מתן שירותי נאמנות.
•
וכן חברות תעופה ומפעילים של שירותי טיסות שכר/סילון/מונית אווירית,
מכירת משקאות אלכוהוליים, סיגריות אלקטרוניות, מכשור רפואי במרשם, הימורים
לסוגיהם(סוסים, כלבים, כרטיסי הגרלה) כולם במידה ובסמכות שיפוט שבהם פעילויות כאלה
מתבצעות, הן מותרות כחוק.
ביטקוין: מטבע ממוחשב ומבוזר. מטבעות הביטקוין נשמרים באמצעות
תוכנה המכונה "ארנק" הנמצאת במחשב מקומי או על שרת מרוחק. התוכנה מאפשרת
לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. מערכת הביטקוין, בהיותה מערכת
מבוזרת, אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכום שהועבר בתשלום אכן
נגרע מארנק המקור. במספר אתרים ניתן להמיר מטבעות שונים לביטקוין. הביטקוין, להבדיל ממטבעות "מסורתיים", אינו
מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. הביטקוין מבוסס על
ניהול מבוזר באמצעות מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית הביטקוין מאופיין
בתנודתיות קיצונית. ב-29 בנובמבר 2013 הוא נסחר בשווי של 1,186.03 דולר (ארצות
הברית), כמעט כמו מחיר אונקיית זהב באותו זמן (1,247 דולר לאונקייה) ובתחילת דצמבר
2013 ירד ל-750 דולר. בשורה הסופית לא
מדובר בכסף פיזי אלא וירטואלי, ששויו תנודתי מאוד. אפשר לקנות דרך האינטרנט או
ליצור אותם בעצמך באמצעות פתרון אלגוריתמים מול ההנהלה אבל מדובר במשימה מאוד קשה.
התשלום חשוף לכולם ולא ניתן להסתירו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה